יש לך תמונה? זהה פטריות מיד עם אפליקציית Mushby
פתח את האפליקציהתיאור
האמנית האדמונית (Amanita rubescens), המכונה גם 'המסמיקה', היא פטריית מאכל נפוצה ומוערכת, אך דורשת זיהוי מדויק בשל דמיונה למינים רעילים אחרים בסוג אמנית. היא ידועה בנטייתה להאדים או להסמיק כאשר היא נפצעת או נחתכת, תכונה המעניקה לה את שמה העממי. פטרייה זו יוצרת קשרים מיקוריזיים עם מגוון רחב של עצי יער, בעיקר עצי מחט ועצים קשים, ומופיעה בדרך כלל בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו.
איך לזהות
- כובע
- הכובע בקוטר 5-15 ס"מ, בתחילה כיפתי ובהמשך קמור ושטוח. צבעו חום-אדמדם, חום-אפרפר או חום-ורדרד, לעיתים קרובות עם גוון יין. פני הכובע מכוסים בדרך כלל ב'טלאים' או יבלות לבנבנות-אפרפרות, שהן שרידי הצעיף הכללי. שולי הכובע אינם מפוספסים. כאשר הכובע נפצע, הוא משנה את צבעו לאדום-יין או ורוד-אדמדם.
- זימים
- הדפים צפופים, חופשיים (אינם נוגעים ברגל), לבנים בתחילה ובהמשך מקבלים גוון קרם-ורדרד. גם הדפים נוטים להאדים בפציעה.
- גבעול
- הרגל בגובה 5-15 ס"מ ובעובי 1-3 ס"מ, מוצקה, גלילית, לעיתים מתרחבת כלפי מטה. צבעה לבן-ורדרד או חום-בהיר, והיא מכוסה לעיתים קרובות בקשקשים עדינים. בבסיס הרגל יש פקעת בולטת, אך ללא וולבה ברורה (שק). מעל אמצע הרגל יש טבעת קרומית, לבנה-ורדרדה, מפוספסת בחלקה העליון, הנוטה להאדים עם הגיל או בפציעה.
- בשר
- בשר הפטרייה לבן, מוצק, ומשנה את צבעו לאדום-יין או ורוד-אדמדם כאשר הוא נחתך או נפצע. זהו סימן זיהוי חשוב ביותר.
- גוף הפרי
- גוף הרביה של האמנית האדמונית הוא פטרייה בעלת כובע ורגל, עם טבעת בולטת ופקעת בבסיס הרגל. צבעה הכללי משתנה מחום-אדמדם ועד חום-אפרפר, והיא מאופיינת בנטייתה להאדים בפציעה.
- בית גידול
- האמנית האדמונית היא פטרייה מיקוריזית, כלומר היא יוצרת קשר סימביוטי עם שורשי עצים. היא גדלה ביערות מחטניים (אורנים, אשוחים) וביערות עצים קשים (אלונים, אשור, ליבנה). היא נפוצה באירופה, צפון אמריקה ואסיה.
עובדות מרכזיות
- משטח הכובע: יבש, מכוסה בטלאים לבנבנים-אפרפרים
- צורת גדילה: בודד או בקבוצות קטנות
- טביעת נבגים: לבן
- צבע הגוף: חום-אדמדם, חום-אפרפר, חום-ורדרד
- ריח: עדין, פטרייתי
- שינוי צבע בחיתוך: משנה צבע לאדום-יין או ורוד-אדמדם
- גובה: 5-15 ס"מ
- קוטר הכובע: 5-15 ס"מ
- דרך הזנה: מיקוריזי
בטוח
רעילות קלההאמנית האדמונית אינה רעילה לאחר בישול יסודי. עם זאת, היא רעילה בצורתה הגולמית ומכילה חומרים המוליטיים (הורסי תאי דם אדומים) המתפרקים בחום. חובה לבשל אותה היטב לפני אכילה. יש להיזהר במיוחד מזיהוי שגוי עם מינים רעילים אחרים בסוג אמנית, כגון אמנית פנתרית (Amanita pantherina) ואמנית מוסכריה (Amanita muscaria), שאינן משנות צבע לאדום בפציעה ואין להן טבעת מפוספסת באותה צורה. אמנית ארסית (Amanita phalloides) היא קטלנית ובעלת וולבה ברורה בבסיס הרגל.
בדיקה מהירה
- ריח: עדין, פטרייתי
- פרייה: סוף קיץ עד סוף סתיו
- מצע: קרקע ביערות מחטניים ועצים קשים
איפה למצוא
יערות מחטניים
נפוצה ביערות אורנים ואשוחים, שם היא יוצרת קשרים מיקוריזיים עם העצים.
יערות עצים קשים
ניתן למצוא אותה גם ביערות אלונים, אשור וליבנה.
אזורים ממוזגים
נפוצה באזורים ממוזגים ברחבי העולם, כולל אירופה, צפון אמריקה ואסיה.
טיפים למציאה
עיתוי
הפטרייה מופיעה בדרך כלל מסוף הקיץ ועד סוף הסתיו, תלוי באזור האקלים.
בדיקת אדמומיות
חפשו פטריות שמשנות את צבען לאדום-יין או ורוד-אדמדם כאשר הן נחתכות או נפצעות. זהו סימן זיהוי קריטי.
בדיקת טבעת ופקעת
ודאו שהטבעת מפוספסת בחלקה העליון ושהפקעת בבסיס הרגל אינה עטופה בוולבה (שק) ברורה, בניגוד למינים רעילים.
מינים דומים
אמנית פנתרית
פטריה
ידוע גם בשם: Amanita pantherina
אמנית מוסכריה
פטריה
ידוע גם בשם: Amanita muscaria
אמנית ארסית
פטריה
ידוע גם בשם: Amanita phalloides
סיווג מדעי
- מערכת
- Basidiomycota
- מחלקה
- Agaricomycetes
- סדר
- Agaricales
- משפחה
- Amanitaceae
- סוג
- Amanita
מידע אחסון
- טמפרטורה מקסימלית: 4°C
- משך הקפאה: 6 חודשים
- טמפרטורה מינימלית: 0°C
- קירור: 5 ימים
איך לנקות
יש לנקות את הפטריות בעזרת מברשת רכה או מטלית לחה כדי להסיר לכלוך ושאריות אדמה. אין לשטוף במים זורמים, מכיוון שהן סופגות מים בקלות ועלולות לאבד ממרקמן וטעמן. יש להסיר את כל חלקי הפטרייה שנפגעו או נרקבו.
גלה את אמנית אדמונית
זהה פטריות בכל מקום
חינם ב-iOS, Android ובאינטרנט. זיהוי בתמונה, מסד נתונים מלא ואוסף אישי.