יש לך תמונה? זהה פטריות מיד עם אפליקציית Mushby
פתח את האפליקציהתיאור
אמנית הלימונים (Amanita citrina) היא פטריית בסיסה ממשפחת האמניתיים (Amanitaceae). היא נפוצה באירופה ובצפון אמריקה, וגדלה לרוב ביערות מחטניים ונשירים. למרות שמה העממי 'אמנית המוות הכוזבת', היא אינה רעילה קטלנית כמו אמנית המוות (Amanita phalloides), אך היא אינה מומלצת למאכל בשל טעמה הלא נעים וחשש לבלבול עם מינים רעילים אחרים.
איך לזהות
- כובע
- הכובע בקוטר 4-10 ס"מ, בתחילה כיפתי ובהמשך קמור עד שטוח. צבעו צהוב-לימון חיוור עד ירקרק-לבן, לעיתים עם גוון חום בהיר במרכז. פני הכובע חלקים, מבריקים במקצת כשהם לחים, ולעיתים קרובות מכוסים בטלאים לבנים או צהבהבים של שרידי הצעיף הכללי (וולווה). השוליים אינם מפוספסים.
- זימים
- הדפים צפופים, חופשיים (אינם נוגעים ברגל), לבנים עד קרם-צהבהב חיוור. לעיתים קרובות ישנם דפים קצרים יותר (למלות) בין הדפים הארוכים.
- גבעול
- הרגל בגובה 5-12 ס"מ ובעובי 1-2 ס"מ, גלילית, מוצקה, לבנה עד צהבהבה חיוורת. בבסיסה פקעת בולבוסית, לעיתים קרובות עם שוליים חדים או מעט מרופטים של הוולווה. הטבעת (annulus) קרומית, לבנה עד צהבהבה, תלויה, ולעיתים קרובות מפוספסת בחלקה העליון. הוולווה (volva) היא שקית קרומית המקיפה את בסיס הרגל, אך באמנית הלימונים היא לרוב אינה בולטת כשקית שלמה אלא נשארת כטלאים או שוליים על הפקעת.
- בשר
- בשר הפטרייה לבן, מוצק, ואינו משנה צבע בחיתוך או בחבלה. בעל ריח אופייני של צנון או תפוח אדמה חי, ולעיתים ריח עדין של צנון.
- גוף הפרי
- גוף הרביה הוא פטרייה בעלת כובע, רגל וטבעת. צבעה הכללי נע בין צהוב-לימון חיוור ללבן-ירקרק.
- בית גידול
- גדלה על הקרקע ביערות מחטניים ונשירים, לרוב בסימביוזה מיקוריזית עם עצי אלון, אשור, אורן ואשוח. מעדיפה קרקעות חומציות.
עובדות מרכזיות
- משטח הכובע: חלק, מבריק במקצת, לעיתים עם טלאים לבנים/צהבהבים.
- צורת גדילה: בודדת או בקבוצות קטנות.
- טביעת נבגים: לבן.
- צבע הגוף: צהוב-לימון חיוור עד ירקרק-לבן.
- ריח: צנוני או תפוח אדמה חי.
- שינוי צבע בחיתוך: אינו משנה צבע.
- גובה: 5-12 ס"מ
- קוטר הכובע: 4-10 ס"מ
- דרך הזנה: מיקוריזי.
רעיל
רעילות קלהאמנית הלימונים נחשבת לפטרייה לא רעילה קטלנית, אך היא מכילה תרכובות הגורמות להפרעות עיכול קלות (כגון בחילות והקאות) אצל אנשים מסוימים. בנוסף, טעמה נחשב ללא נעים. הסכנה העיקרית טמונה בבלבול עם מינים רעילים קטלניים אחרים מהסוג Amanita, במיוחד אמנית המוות (Amanita phalloides) ואמנית ירוקה (Amanita virosa), אשר עלולים לגרום למוות. לכן, בשום אופן אין לאכול פטרייה זו.
בדיקה מהירה
- ריח: ריח צנוני או תפוח אדמה חי.
- פרייה: סוף הקיץ עד סוף הסתיו.
- מצע: קרקע ביערות מחטניים ונשירים.
איפה למצוא
יערות מחטניים
נפוצה ביערות אורן ואשוח, במיוחד בקרקעות חומציות.
יערות נשירים
ניתן למצוא אותה ביערות אלון ואשור.
טיפים למציאה
חיפוש לאחר גשמים
הפטרייה נוטה להופיע לאחר תקופות גשומות, בעיקר בסוף הקיץ ובסתיו.
בדיקת בסיס הרגל
חשוב לחפור בעדינות סביב בסיס הרגל כדי לחשוף את הפקעת והוולווה, שהם סימני זיהוי חשובים, במיוחד להבחנה ממינים רעילים.
ריח אופייני
שימו לב לריח הצנוני או תפוח האדמה החי, שיכול לסייע בזיהוי.
מינים דומים
אמנית המוות
פטריה
ידוע גם בשם: כובע המוות
אמנית ירוקה
פטריה
ידוע גם בשם: אמנית ירוקה
אמנית מנומרת
פטריה
ידוע גם בשם: אמנית נמרית
סיווג מדעי
- מערכת
- Basidiomycota
- מחלקה
- Agaricomycetes
- סדר
- Agaricales
- משפחה
- Amanitaceae
- סוג
- Amanita
גלה את אמנית הלימונים
זהה פטריות בכל מקום
חינם ב-iOS, Android ובאינטרנט. זיהוי בתמונה, מסד נתונים מלא ואוסף אישי.